שחזור שדיים

אחת השיטות הנפוצות היא הכנסת מותחן רקמות או משתל סיליקון מתחת לשריר בית החזה אשר נמצא מתחת לרקמת השד של האישה, (בלון אשר בנוי ממעטפת חיצונית ובה ג'ל סיליקון ומליבה פנימית ובה מי מלח, אשר ניתן לנפחו בנוזלים, דרך שסתום תת עורי). במשך תקופה קצרה, מוזרקים מי-מלח לתוך המותחן, על מנת למתוח את השריר ואת העור שמעליו, וליצור מעטפת חדשה לשד המתהווה. לאחר השלמת הניפוח ניתן לשחזר פיטמה ועטרה. בחלק מהמטופלות יש צורך בניתוח נוסף על מנת לשפר את התוצאה ולשפר את הסימטריה והאסטטיקה של השדיים.

שיטת שחזור זו באמצעות מותחן-תותב שמורה לנשים אשר מעוניינות בניתוח קצר יחסית, ואשפוז והחלמה קצרים. נשים אשר עברו כריתת שד נרחבת יותר או שלהן נזקי קרינה ניכרים על השד המנותח (אשר גרמה לנזק והצטלקות לעור ולרקמות שמתחתיו) אינן מתאימות בדרך כלל לשחזור מסוג זה, אם כי יש לשקול אצל כל מועמדת לשחזור שד את נתוניה הייחודיים ולהציע לה, אם ניתן, את שיטת השחזור הפשוטה ביותר, כאפשרות ראשונה.


תוצאות השחזור עם משתלי סיליקון או סיליקון ומי מלח משולבים, הן טובות ואסטטיות המצריכות לעיתים קרובות ניתוח להתאמת השד הבריא לצורת השד המשוחזר (הקטנה, הרמה או אף הגדלת שד).


באמצעות רקמות מהגוף
אחת הגישות לשחזור השד היא גישת השחזור באמצעות רקמות עצמיות של המטופלת. בניתוח זה בדרך כלל אין שימוש במשתלי שד. מבחינה אסטטית שחזורים אלו נותנים תוצאה קוסמטית טובה בשל השימוש ברקמות טבעיות, בעלות מירקם ומראה טבעי. על כן השד המתקבל משחזור זה מרגיש ונראה טבעי יותר משד המשוחזר באמצעות תותבת. הסימטריה שמתקבלת אינה מופרת עם חלוף השנים, תופעה שהינה מעט שכיחה יותר בשחזור עם משתלים.

אצל נשים בעלות עודפי שומן קלים עד גדולים בשיפולי הבטן התחתונה, ניתן להשתמש בעודפים אלו על מנת לשחזר את השד. את העור והשומן ניתן לנייד אל השד ללא פגיעה בשרירי הבטן. את הרקמות מחברים מחדש לכלי דם בבית החזה (באמצעות מיקרוסקופ כירורגי) ויוצרים מבנה חדש של שד הדומה בגודלו ובצורתו לשד הבריא. במידה והשד הבריא גדול או קטן במיוחד נתאים אותו לשד המשוחזר על ידי הקטנתו או הגדלתו, באותו הניתוח. ניתוח זה ארוך יותר מניתוח התותבות וגם משך האשפוז וההחלמה שלאחריו ארוכים יותר אך מבחינה קוסמטית ותחושתית הינו טבעי יותר.

פיתוחים כירורגיים עכשוויים מאפשרים לנשים שאין להן עודפי שומן בבטן תחתונה, להשתמש בעודפי שומן מהעכוז (IGAP, SFAP), או מירך פנימית עליונה (GRACILIS) עם אותן תוצאות אסטטיות, הן בשד והן באזור התורם בירך או בעכוז.